מכתבו של המנהל יוסי שחר לקראת ראש השנה תשע"ו

        אני

        לדודי

        ודודי

        לי

 

 

 

   

 
בס"ד תום אלול תשע"ה
בני משפחה וידידים יקרים,
את הפסוק הפותח מ"שיר השירים" זימרנו בהצגת הקיץ "טוביה", לפני כשנה. היה זה שיר כלולות, שיר שיש בו תנועה של התקרבות הדדית – זה-לזו-לזה.
התקרבות זאת של סוף שנה, של אלול, יש בה פתח להתחדשות, לשנה חדשה.
לפני שפותחים דף עתידי, מסכמים. בירור העבר דורש מרחב מוגן, מקום בטוח.
הפסוק שלהלן מתייחס לערי המקלט ומבטא את ההיבט המגונן של אלול :
"ואשר לא צָדָה והאלוקים

 

אִינָה

לְידו

ושמתי

לך מקום לנוס שמה"

 

 

בעבודת הטיפול, החינוך המרפא והתרפיה-באמצעות-חיי-קהילה נמצאים שני היבטי אלול אלו – המגונן והמתכנס מחד והפותח ופונה אל העולם הרחב מאידך.
לקט קצר של התפתחויות - בשנה שחלפה נמשך המהלך של הפיתוח הפיזי של בית אורי, הורחב צוות התרפיסטים ונרכשה וילה, שתהליך איכלוסה ע"י דיירים החל בימים האחרונים. תהליך זה מתרחש כאשר המערכת המעונית בארץ מאותגרת מול הנטיה הציבורית והממשלתית לעודד יציאה ממעונות לדירות קטנות ב"קהילה" הרחבה. התהליך מלווה באיבחונים לדיירים ובשינויי תקינה.
בשנה הקריבה תחל בע"ה בנייתו של בית 2 דירות, המותאם, בין השאר, לטיפול סיעודי ומתוכננים שינויים בתשתית הניהולית של הכפר וזאת בהמשך לקליטתן של מיכל (רכזת תכניות הקידום) ושל ניקול האמרכלית (שהחליפה את מזל הוותיקה, אשר פרשה לגימלאות – איחולינו ותודותינו למזל!). תודותינו לכל העובדים, המתנדבים, חברי העמותה, רמי (יו"ר העמותה) העמל יומם ולילה וטובה, הממשיכה לפעול לימינו.

 

בברכת שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה,
יוסי, בשם קהילת בית אורי

 

 

עבודות האמנות המצורפות הן של אמי תמר שחר ז"ל