במרומי גבעת המורה, בתוך נוף ירוק המשקיף על עמק יזרעאל, שוכן כפר יוצא דופן המשמש קהילה ובית חם עבור למעלה ממאה ילדים, נוער ובוגרים, יהודים וערבים. דיירי הכפר, החברים בקהילה מיוחדת זו, הם בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, הזקוקים לטיפול מיוחד, ליחס מסור וללב אוהב.

בית אורי נוסד בשנת 1969  על ידי דבורה שיק, ילידת פראג, שהתנסתה אישית בייאוש, בכאב ובאהבה שחווים הורים לילדים עם נכויות התפתחותיות. בעקבות מותו של בנה אורי, הקדישה את חייה להקמת בית אורי ופיתוחו, ועל פועלה זכתה בפרס ראש הממשלה "מגן הילד" לשנת 1999. דבורה חייתה בבית אורי, ביחד עם הדיירים, עד יום מותה  בשנת 2002, בגיל 94. בסמוך למותה הוכרזה כזוכת פרס זוסמן-ג'וינט להצטיינות בשירותים הציבוריים, פרס אשר הוענק לכפר במעמד נשיא המדינה, לאחר מותה. פרסים נוספים בהם זכה בית אורי היו פרס המועצה לישראל יפה, אשר בו צוין כי: "בית אורי הוא התגלמות כל מה שיפה בישראל", ופרס משרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה בגין פיתוח תכנית לימודים סביבתית לתלמידים בעלי מוגבלויות. 

חיי היום-יום בבית אורי מתנהלים ברוח התפיסה האנתרופוסופית, פילוסופיה ששורשיה נעוצים בכתביו של רודולף שטיינר, לפיהם יש לטפל בכל אדם כאינדיבידואל בריא שכן – ברוח היהדות – "בצלם אלוהים ברא אותו". מאחורי מעטה המוגבלות מצויה נפש בריאה שתפרוץ בתנאים של סביבה חמה, תומכת ויצירתית.

לכל דייר בבית אורי תכנית קידום אישית שמטרתה זיהוי יכולותיו, צרכיו וקשייו, וזאת כדי לשפר את איכות חייו ולהפוך אותו לאדם המאמין בעצמו וביכולותיו. תכניות קידום נמצאות בבסיס כל הפעילויות האישיות והקבוצתיות של הדיירים, ומלוות על ידי מומחי התרפיות לסוגיהן, צוות הבית וביה"ס או מסגרת התעסוקה של הדייר. 

בבית אורי בתי מגורים המותאמים לגיל ולצרכים המיוחדים של כל דייר, כולל:  שלוחות דיור בקהילה, בית ספר לחינוך מיוחד, בו לומדים גם תלמידים המתגוררים בקהילה, סדנאות יצירה ותעסוקה לאוכלוסייה הבוגרת שגם הן קולטות בוגרים אקסטרנים, גלריה המציגה את מגוון המוצרים שמיוצרים בסדנאות היצירה, בית קפה/מסעדה המופעל על ידי הדיירים ועוד.

בית אורי  מופעל על ידי עמותה  שהיא מלכ"ר  ושמרבית חבריה הם הורים ובני משפחה של הדיירים במעון. עיקר התקציב מגיע ממשרדי הרווחה והחינוך והיתרה מתורמים בישראל ובחו"ל.