אני רוצה תמיד עיניים כדי לראות
את יפי העולם ולהלל את היופי
המופלא הזה שאין בו דופי ולהלל
את מי שעשה אותו יפה להלל
ומלא כל כך מלא יופי.                 (נתן זך)
 

בבית ספר עשיה רבת שנים בתחומי קיימות שונים ובהם הקשר לטבע, עבודה עם חומרים טבעיים, עבודה חינוכית מעמיקה ביחס לעונות השנה, החגים ומחזורי השבוע והחודש. יש פעילות ענפה בתחום המיחזור. 
בית אורי, קהילה חינוכית-טיפולית-שיקומית לבעלי צרכים מיוחדים, פוגשת, מטבע הדברים, קשיים, עיוותים, מגבלות.
אחת התרופות לכך הוא היופי. לראות את היופי בכל, את ההרמוניה בתוך ה-דיסהרמוניה. לראות את הגורם הבורא-היוצר בכל. זהו גם מקור האמונה המחזקת בתוך עולם של אתגרים מורכבים.
הרצון הוא גם ליצור יופי. להחזיר יופי לעולם שמעניק לנו רבות. מקבלים שפע ומעניקים בשפע. שפע אין משמעותו פזרנות צרכנית, אלא צמצום שיש בו ראיית עולם מלא בפרטים קטנים. על מקום העוסק בריפוי לתרום לתהליכי ריפוי קהילתיים וסביבתיים.
כל הנ"ל דורשים לעורר את מודעות הצוות ליופי שמול עיניהם, למשאבי הסביבה הקרובה.
אנו בדור שבו האהבה חזקה מהיראה. להפחדות אפוקליפטיות ערך קצר מועד. חוויות, התנסויות, מעמיקות קשר, אך תלויות כמובן בהשתלבותם בשגרות החיים. מכאן ניתן להניע אנשים לפעילות אישית ומוסדית.
עלינו לחבר את פעילותנו החינוכית-טיפולית לארגון כולו כדי להביא לניהול משאבים יעיל יותר ו"משתלם" כלכלית.
עשייתנו הבית-ספרית הינה לא רק בתכנים, אלא גם בתהליך שנרקם לעבודה בשיתופי פעולה. נראה שהפן הקהילתי של הקיימות מקבל חיזוק משמעותי.

​

אנו מאמינים שככל שהתלמיד יהיה  יותר פעיל וערני בחושיו ותנועתו, כך יפתח יותר את כישוריו לכל חייו בהמשך. לכן אנו דוגלים בלספק סביבה טבעית ככל האפשר. להביא אותו למירב הפעילות האפשרית, תוך כדי ניצול החושים הטבעיים לכן אנו מנסים להרחיק את התלמיד מרוב סוגי הטכנולוגיות. ככל שיהיה פעיל יותר ומחובר יותר לסביבתו הטבעית – כך יתפתחו כשריו הפנימיים בצורה הרמונית ובריאה יותר. 

​

​

​

​

בכל כיתה קיימת פינת טבע המקשרת בין החוץ לפנים, בין העונה והמתרחש בה לבין המהות שברצוננו להביא ולבסס בנפש התלמיד.

בעת למידת נושא הקשור לקיימות בכיתות בלוח הנושא, קיים קישור לדבר.
למשל: בלמידת נושא מעגלי החיים, תת נושא- מעגל המים. בלוח הנושא היה מעגל שיצרנו מחומרים ממוחזרים, המסביר את תהליך המים בטבע. בכל שלב בלימוד הוספנו רכיב מתוך מחזור המים עד קבלת תמונה שלמה. הלוח הוא חלק אינטגרלי ממערך השיעור, ואינו עומד בפני עצמו. הוא נגיש לתלמידים, הוא דורש אקטיביות בלמידה ומהווה למידה, חזרה, והפנמה  של החומר הנלמד. 

לימוד על הצמר יתחיל בביקור בדיר כבשים וצפיה בגז צמר, הצמר יובא לכיתה ומאותו השלב  ילווה את הלימוד שולחן ובו מוצג לאורך תקופת הלימוד , צמר על גלגוליו השונים. משלב הגז- צמר גולמי, לאחר נקיונו יתווסף צמר נקי וכך הלאה לאחר סירוק הצמר, צביעתו, טווית חוט והפיכתו למוצר קונקרטי (כובע, סלסלה וכדומה) .

​

הקמת גינה כיתתית מאפשרת גישה לכיסאות גלגלים ונכויות פיזיות. ושיתופי פעולה בין תלמידים צעירים ובוגרים וחיזוק הקשרים האנושים הבין אישיים. 

 

מעגל חושים- תחת עצי האורנים יש לנו מעגל חושי המורכב מחומרים טבעיים (כגון, אצטרובלים, מחטי אורן, דשא, חול וכו'), בקוטר של כ6 מטרים. ניתן ללכת עליו לחוות תחושות שונות. המעגל עונה על צרכים של ויסות חושי וחיבור לחומר, לטבע ולתחושת השייכות (הקירקוע).

​

מעין- בתוך בית אורי בחלקה קסומה מסתתרת נביעה מעשי ידי אדם, היא ממוקמת במקום מוגבה מעט, עטופה בסבך צמחיה היוצר מקום 'מסתור' מוגן, ובו סלעים המתאימים לישיבה. פינה זו משמשת עבור הכיתות השונות מקום מרגוע, המשרה שקט, מקום נעים גם כשבחוץ חם ולוהט בקרבת המים והצל קריר ונעים. מקום שניתן להירגע בו או לחגוג בו אירוע משמח, מקום המאפשר אינטימיות והכלה.

 

דשא- המרחבים בין הכיתות, בתי המגורים, והמבנים השונים הם בחיפוי טיבעי של דשא, עצי נוי הנותנים צל וגינות מתאימות. זמנים רבים מהיום התלמידים מעבירים במרחבים אלו- הן על מנת לתת מענה להפסקות בלימוד, לצורך שהייה במרחב טבעי לצורכי הנפש, לצורך רגיעה וכמתן מענה לעשייה הדורשת מרחב חיצוני כגון דיש וטחינת חיטה, עבודה עם מים, התנסות בחץ וקשת, פעילות גופנית ועוד. 

 

מסיק זיתים- בבית אורי מספר עצי זית. לקראת עונת המסיק התלמידים יוצאים למסיק זית במטע חיצוני וגם מבצעים מסיק בתוך בית אורי- כך ההקשרים הלימודים והעשייה מחברים אותם לעומק לסביבתם. מהמסיק בדרך כלל יוצרים שמן זית וזיתים למאכל- המשך התהליך של המסיק. התלמידים שותפים לכל השלבים של העשייה ובכך חווים לעומק את התהליך.

​

חיטה- התלמידים כל שנה חווים את מעגל החיטה בעונות השונות, לומדים למידת חקר, ומקשרים בין העשייה לתוצר. השלבים השונים כוללים הכנת חלקת האדמה, השקיית הקרקע, זריעה התבוננות ומעקב אחר שלבי הצמיחה וההתייבשות, קציר וכן הלאה עד שלב אפיית הלחם.
הלימוד הוא לימוד מעמיק של חוויה, הבנה של חזרתיות בכל שנה נותנת לתלמיד תחושת ביטחון בסדר העולם. ועוזרת לבסס את קשר התלמיד לאדמה ולשייכות למקום. עוזרת להבין את התהליך שמסתיים בהזנתנו. 

 

שבועות- טנא הוא דבר פרי עמלינו, הוא נאסף מהעצים של בית אורי שאנו עוקבים אחר השינויים שלהם במהלך השנה, מתוצרת גן הירק אותו מדשנים בעזרת קומפוסט שאנו מיצירם לאורך השנה ומקושט על ידי הפרחים והצמחים שבסביבתנו. יוצר תחושת שייכות גאווה וחיבור. למקום לעשיה וללמידה.

 

​

 

​

​

 

בית אורי מושתת על הגישה האנתרופוסופית השמה דגש מרכזי על עקרונות הפיתוח של קהילה מרפאת.

אחד העקרונות העיקריים הינו הכרה בערכם המרפא של הטבע וחומריו, שבהם נעשה שימוש רחב הן בפעילויות בביה"ס ובסדנאות התעסוקה, כמו גם בעיצוב הסביבתי. היחס לטבע מתבטא גם בטיפול אורגני בגן רחב הידיים, בתהליכי קיימות ובתרומה לקהילה.

למשל באמצעות פעילויות לניקיון היער הסמוך, עליה צוין בית אורי לשבח על ידי השר לאיכות הסביבה באמצעות  פרס שניתן על תכנית הלימודים הסביבתית. 

​

התלמידים ודיירי בית אורי הם שותפים מלאים לעשייה בבית אורי, לקידום הצרכים היומיומיים וקיום הקשר האמיתי בין התנהלות המקום ובין חייהם האישיים. התלמידים לוקחים חלק בעשייה הירוקה באופן פעיל ושותף.

כמו טיפוח גינון קהילתי משותף , מרחב גן שעשועים בקרבת בית אורי והשכונה. שימוש במתקנים ציבוריים משותפים. לקיחת אחריות משותפת על ניקיון היער הסמוך כפי שצוין לעיל. פעילויות חגים וחיבור עם תלמידי גן אזורי. יצירת בית קפה/ חנות ליצירות הדיירים בתוך בית אורי לטובת הקהילה. העשרת המגוון הביולוגי בשכונה על ידי שתילת צמחים מכוונת ועוד.

​

לצד אלה ישנה קהילת ההורים- שהיא קהילה רחבה שהינה שותפה פעילה בהתרחשויות השונות במהלך השנה. ויש את קהילת 'יוצאי בית אורי', עובדים לשעבר, תורמים ומתנדבים אשר מוכרים לתלמידים והינם שותפים משמעותיים לדרכם.

​
 

​

​